הגהות אמרי ברוך על שלחן ערוך חושן משפט קי״א

1 מחבר ס"ג התנאי קיים ולא יגבה בע"ח. נ"ב יעוין שו"ת מהרי"ט חלק א' סימן מ"ה וצ"ע:

2 מחבר ס"ד מי שנתן קרקע לבנו כו'. נ"ב המעיין בת' הרא"ש כלל ע"ז ישכיל בדבריו יבין שסברתו דע"י התנאי שהתנ' אביו שלא יחול שום שעבוד הוי שיור זכות לאביו באותה קרקע דכיון דאם הבן יבטל התנאי תשוב לו הקרקע ושיור זה יורש הבן במיתת אביו ויכול הבע"ח לתבוע בתחנ' כפי שיעור שוי של זכות זה שירש וכיון שחל שיעבודו עכ"פ על מקצת נתבטל התנאי ולכן גובה מכל הקרקע דהא אביו התנ' שלא יחול שום שיעבוד ועתה יש עכ"פ שעבוד על השיור ששייר לעצמו מכח התנאי ונפל לירושת הבן ובזה יש לתרץ מ"ש הרא"ש דכתב ליה דאקני דאי לא היה כותב ליה דאקני היה יכול הבן ליתנו במתנ' או למכור זכות השיור שיורש מאביו ולא היה עוד פ"פ להבע"ח לבטל כח המתנ':

3 שם ואין לו בן אחר ומת האב כו'. נ"ב יעוין ת' הרמב"ן סי' ק"ו המובא ברמ"א באה"ע סימן פ"ה סעיף י"א:

4 סמ"ע סק"ט הבן שלוה ממנו שהרי כו'. נ"ב יש לעיין כיון שבע"ח גובה דבר זה מאותה הקרקע ממילא מתבטלת המתנ' מכח התנאי וחייב הבן להחזיר לירושת הבנים גם כל הפירות שאכל מאותה הקרקע מיום המתנ' ואילך ונעשו האחים בע"ח על התביע' חלקם בפי' מחלק קרקע שנוטל שנופל לירושת אחיהם:

5 מחבר סי"א ויש לו קרקע בעיר אחרת כו'. נ"ב ועיין ב"מ דף י"ד ע"ב תוס' ד"ה תריץ נמי בבע"ח: